התפתחות האנרגיה הסולארית ברחבי העולם אל מול האנרגיה הסולארית בישראל

ההתעוררות ותחילת המעבר לאנרגיה סולארית ברחבי העולם כתוצאה ממגוון הסיבות שהוזכרו בפרק הקודם החלה בתחילת שנות ה-90, בעיקר הודות לתכניות תמיכה ממשלתיות, מימון עצמי ופריצות דרך טכנולוגיות אשר אפשרו את פיתוח טכנולוגיות האנרגיה המתחדשות. זמינות של אנרגיה זולה ובשפע, יחד עם מינימום פגיעה סביבתית ואקולוגית, מהווים חלופה אופטימלית לדלקים הפוסיליים הפוגעים בסביבה. מחיר הדלקים הפוסיליים אינו יציב ונובע ממקדמים רבים כגון מצב פוליטי, משברים ככלכליים ועוד, ובעיקר זמינותם אינה מובטחת ודרושים מאמץ והשקעה רבים בהפקתם הראשונית והשוטפת. תחום האנרגיה הסולארית הוא בעל הצמיחה המהירה בשנים האחרונות, אם כי על בסיס נמוך. בעוד פחות מ-10 שנים צפויה האנרגיה הסולארית להוות אופציה תחרותית בקנה מידה גדול, אולם כיום ישנה בעיה בהשקעת משאבים וכספים לשם כך אצל קובעי המדיניות, כאשר ישנם כאלו הרואים את האנרגיה הסולארית כמעודדת צמיחה כלכלית, ואילו אחרים רואים זאת כתוצאה של המשבר הפיננסי העולמי מ-2008  ובהקשר של חובות ממשלתיים.

הטריגר המרכזי למעבר לאנרגיה סולארית לעניות דעתנו הוא דלדול במשאבי האנרגיה הפוסילית המתכלה, נפט פחם וגז טבעי, והבנת העולם שאי אפשר לספק את צריכת האנרגיה הגדולה והולכת אך ורק על ידי המשך הפקתם של הדלקים הפוסיליים ההולכים ואוזלים, ושיש למצוא מקורות אנרגיה חלופיים לשם כך .מנתוני אתר האנרגיה העולמי ניתן לראות כי ב1973 מקורות האנרגיה הפוסילית היוו 94.1% ממקורות היצע האנרגיה באירופה, כאשר הפחם והנפט לבדם היוו 75.2%, ואילו ב-2014 הם היוו 80.6% ממקורות היצע האנרגיה, ירידה של כ16%, כאשר הפחם והנפט מהווים רק כ 55 % מהאנרגיה, ירידה של 36.72%-דבר המצביע בברור על הידלדלות מקורות אלו. ב-2004 יוצרו בעולם 80,938 חביות נפט ליום,  וב-2014 יוצרו 88,673 חביות נפט – גידול של9.55% ביצור תוך עשור. לעומת זאת, נצרכו ב-2004 83,107 חביות נפט ביום, עודף צריכה של 2.67%, ואילו הצריכה ב-2014 הייתה 92,086 חביות נפט ביום, עודף צריכה של 3.84%, אשר ככל הנראה סופק על ידי רזרבות משנים קודמות. ישנה עלייה של 10.8% בצריכת הנפט בעשור בין 2004-2014, ועלייה של 9.55% בייצור, נתונים אלו מחזקים את ההוכחה לכך שישנה הידלדלות מקורות  הנפט והקושי לענות על צרכי האנרגיה הגדלים והולכים. מקורות הגז הטבעי אמנם קיימים כיום ואין כרגע קושי מהותי באספקתו, ומחירו של גז טבעי גולמי(LNG) יציב באופן יחסי ואף זול במדינות המערב ומתייקר רק ככל שנעים מזרחה, דבר האמור להצטמצם עם השנים. אולם ביפן, שהיא צרכנית הגז הטבעי הנוזלי (LNG) העיקרית, האמיר מחירו בכ-80% בשנים 2009-2014. כמו כן, נכון לסוף שנת 2014, רזרבות הגז הטבעי הקיימות בעולם אמורות להספיק ל51 שנה. מעבר לכך יש להוריד מרבצים לא ממומשים עקב סיבות כאלה ואחרות, כגון עלות חיפוש גבוהה, הגבלות פוליטיות וכדומה. כאשר לצורך הדוגמא הפקת הגז הטבעי ממרבצי הגז הגדולים שנמצאו מול חופי ישראל ירדה לטמיון עקב פסילת התכנית, מה שכונתה מתווה הגז, על ידי בג"ץ בהחלטתו מיום 27.03.2016. בנוסף לכך מרבצי הגז הגדולים נכון לסוף 2014 קיימים אצל רוסיה (32.6 TCM) ואיראן (34 TCM), המחזיקות יחדיו יותר מחצי מכמות הגז הטבעי הקיימת בעולם. תלות באספקת הגז ממדינות אלו נתון לגחמתם ואינו מובטח, ולכן הסתמכות על מקור אנרגיה זה אינו ודאי.

מ-1990 גדלו שיעורי האנרגיה המתחדשת החדשה, הכוללת אנרגיית רוח ואנרגיה סולארית, בממוצע שנתי של 19% בעיקר במדינות ה-OECD. כאשר הביקוש העולמי לאנרגיה מתחדשת צומח ב-9.2% בשנה. בשנת 1990 היווה יצור האנרגיה הסולארית כ-0% מייצור החשמל העולמי, בשנת 2013 הוא היווה 1% עם יצור של  134(TWh),כאשר הצפי לשנת 2030 הוא 1136 (TWh), אשר יהוו כ-4% מייצור החשמל העולמי(נספח 1). צפי הצמיחה העולמי של ייצור האנרגיה הסולארית הוא 13.4%, זהו קצב הצמיחה השלישי בגודלו בין האנרגיות המתחדשות. לעומת זאת, קצב צמיחת הפחם והנפט צפוי לרדת ב 1.5% ו4.8% לשנה בממוצע בהתאמה, והגז הטבעי צפוי לצמוח ב2.2% לשנה בממוצע, כאשר שיעור הפחם מייצור החשמל העולמי צפוי לרדת בכמעט חצי בשנת 2030. נתונים אלו מייצגים לדעתנו גורם משמעותי לקצב צמיחת האנרגיות המתחדשות הגבוה, עקב הידלדלות המשאבים הפוסיליים להפקת אנרגיה, והחשש של מדינות רבות ,בעיקר מייבאות, מזינוק במחירי המחצבים הפוסיליים עקב קושי באספקתם העתידית. כמו כן ניתן לראות את החשיבות שמדינות העולם שמו להם בפיתוח האנרגיה המתחדשת, זאת אנו מסיקים  מצפי הצמיחה הגבוהה כפי שהראנו בפסקה זו.

בשנת 1989 היוותה האנרגיה הסולארית בארצות הברית פחות מעשירית האחוז של יצור האנרגיה הכולל  וכאחוז מיצור האנרגיה המתחדשת, עם 0.059 (QBtu), כאשר בשנת 2015 יוצרו 0.493 (QBtu),שהיוו 0.6% מייצור האנרגיה הכוללת ו-5.6% מייצור האנרגיה המתחדשת, הצפי לשנת 2030 הוא שהאנרגיה הסולארית תהווה 4% מייצור החשמל בארה"ב (162 TWh)(נספח 2). נתונים אלה מראים על זינוק של מאות אחוזים בהפקת אנרגיה סולארית בארה"ב, בעיקר כתוצאה מפיתוחים טכנולוגים, חקיקה ועידוד ממשלתי, וגידול באוכלוסייה. אולם מקורות האנרגיה הפוסיליים עדיין מהווים כמשאבי האנרגיה העיקריים בארה"ב, זאת עקב היותה מפיקת הנפט השלישית בגודלה בעולם ומייצאת הגז הטבעי הנוזלי הגדולה בעולם. ארה"ב הינה יצרנית האנרגיה השנייה בגודלה בעולם, ומייצרת 73% מהאנרגיה שלה בעצמה, כאשר את השאר היא מייבאת. אולם ,למרות  היותה בעלת משאבים טבעיים רבים, המאפשרים לה עצמאות אנרגטית ממקורות פוסיליים, ארה"ב נותנת דגש לפיתוח האנרגיה המתחדשת. בתכנית אב שפרסם הבית הלבן ב-2011 התוותה האסטרטגיה בשלושה חלקים, כאשר מטרתה להוריד תלות באנרגיה פוסילית, להתפתח כלכלית ולפתח את ארה"ב כמעצמה אנרגטית. סיבות אלו מובילות את ארה"ב להתפתחות בתחום האנרגיה המתחדשת בכלל והאנרגיה הסולארית בפרט, על אף מקורות האנרגיה הפוסיליים הרבים העומדים לרשותם.

מדינה נוספת ששמה דגש על התפתחות מקורות האנרגיה ממקורות מתחדשים הינה טורקיה. הפרמטרים המרכזיים שעודדו את טורקיה להחל בפיתוח אנרגיה סולארית ומתחדשת הם מעבר לעצמאות אנרגטית, עקב היותה מדינה מייבאת אנרגיה והעלות הכלכלית הכרוכה ביבוא זה, כאשר עיקר היבוא הוא נפט, אשר מחירו עולה ונתון לחסדי המדינות המייצרות וגורמים פוליטיים שונים. סיבה נוספת אולם פחותה יותר היא זיהום הסביבה, כיוון שרמת פליטת גזי החממה בטורקיה צומחת במהירות, כאשר האנרגיה הפוסילית היא התורמת הגדולה לכך, וביקוש לאנרגיה הולך וגדל, הצומח בקצב של 8-10% לשנה. בשנת 2014 צריכת האנרגיה הסולארית בטורקיה עמדה על 0.1 (TWh), זינוק של 157.5% משנת 2013. אולם, טורקיה הכריזה על  פיתוח האנרגיה המתחדשת והאנרגיה הסולארית בפרט רק בשנת 2010, ורק בשנת 2014 החלו ביצור אנרגיה סולארית. לפי פרסומי משרד האנרגיה הטורקי, קיבולת האנרגיה הסולארית אמורה לגדול מ- 300 (mw) בשנת 2015 ל-3000 (mw) בשנת 2019. צפי שוק האנרגיה הטורקי הוא להתרחב, עקב פוטנציאל הקרינה הגבוה שלה והיותה ציר סחר מרכזי בין אירופה והמזרח התיכון, אשר יאפשר לה לפתח סחר אנרגטי חשמלי בציר זה. על כן, טורקיה משקיעה ברגולציה והסדרה של תחום האנרגיה הסולארית, ובכלל זה עידוד השקעה ופיתוח טכנולוגי של אנרגיה זו.

דוגמא למדינה נוספת אשר לקחה את המעבר לאנרגיה מתחדשת כמשימה מרכזית במדיניות הסביבתית והכלכלית שלה היא גרמניה, כאשר מטרתה היא ליצור מערכת אנרגיה ירוקה, אמינה וחסכונית. כחלק משינוי זה ועקב לחץ ציבורי אשר נבע מהאסון הגרעיני בצ'רנוביל, החליטה ממשלת גרמניה להפסיק את יצור האנרגיה הגרעינית בהדרגה משנת 2011 עד 2022, דבר המחייב הישענות על מקורות אנרגיה נוספים שימלאו את הפער שנוצר כתוצאה מהפסקת יצור האנרגיה הגרעינית, אשר למעשה הוא טריגר אשר הוביל להסתמכות על אנרגיות מתחדשות ופיתוחם. בשנת 2014 היוו האנרגיות המתחדשות 27% מצריכת האנרגיה ברוטו של גרמניה. הגורמים לפיתוח האנרגיה הסולארית המואץ הם חוק מקורות האנרגיה המתחדשת (EEG) משנת 2014,אשר מטרתו לעודד פיתוח ושימוש באנרגיה סולארית, וירידת מחירי התא הסולארי בכ-68% בין 2006-2014,דבר אשר הוביל לכדאיות שימוש בפאנלים סולאריים. בשנת 2015 היוותה האנרגיה הסולארית כ 6% מיצור החשמל ברוטו של גרמניה, אחוז עצום במונחים עולמיים (נספח 3). בנוסף לכך, עקב חוסר במשאבים פוסילים כנפט גז ופחם, גרמניה נשענת על יבוא מקורות אלו, דבר הגורם לזירוז בפיתוח האנרגיה המתחדשת. כ-240 חברות ויצרנים עוסקים ביצור מערכות סולאריות בגרמניה, וכ-70 מכוני מחקר עוסקים בפיתוח תחום זה, דבר המראה על עצמת הפיתוח של תחום האנרגיה הסולארית בגרמניה וכדאיותו.

מאז הקמתה מדינת ישראל תלויה ביבוא דלקים פוסילים לצורך הפקת אנרגיה. צריכת החשמל בישראל צומחת כל שנה בממוצע של 3.2% עד 2025, כמעט פי 2 מהצריכה הממוצעת במדינות מפותחות אחרות בעולם. בשנת 1998 התקבלה לראשונה בישראל החלטת ממשלה מס' 4139 של ועדת שרים להגנת הסביבה שקבעה כי על ממשלת ישראל לפעול לקידום פיתוח טכנולוגיות לניצול יעיל של אנרגיות חלופיות ועל ידי כך להפחית התלות בדלק מיובא ולהקטין את זיהום הסביבה. ב2012 היוותה האנרגיה הסולארית כ0.5% מייצור החשמל בישראל, עם 0.4 (TWh) ,ו-1(TWh) ב-2014. ישראל ייצרה במצטבר מאנרגיה סולארית (PV) ב2014 3062(MW). יעדי האנרגיה הסולארית בישראל לפי החלטת הממשלה 542 משנת 2015, הם שאחוז החשמל המיוצר על ידי אנרגיה מתחדשת בשנת 2025 יהווה לפחות 13%, ו17% בשנת 2030. לפי החלטת ממשלה 4450 מ-2009 הוגדר יעד ביניים של 5% ב-2014 מיצור החשמל בישראל המופק מאנרגיה מתחדשת, אולם לפי דו"ח קיימות תאגידית של חברת החשמל מ2014, מדינת ישראל לא עמדה ביעד זה. פרוטוקול קיוטו אשר נכנס לתוקף ב-2005, מחייב את המדינות המפותחות החתומות בו להפחית את פליטת גזי החממה, דבר שישראל אינה מחויבות לו, ובכך מספק הסבר לחוסר המודעות הסביבתית בישראל, אשר היא חלק מהגורמים לעידוד ופיתוח אנרגיות מתחדשות. לפי נתוני אתר תשתיות, יכולת ניצול אנרגיית השמש בישראל הוא פי 2 מגרמניה, ועם זאת עדיין ישראל לא השכילה לנצל יתרון זה לפיתוח האנרגיה הסולארית.

ישראל גרמניה וטורקיה הן מדינות המסתמכות על יבוא דלקים פוסילים, כאשר נכון לשנת 2012, 95% מהאנרגיה בישראל סופקה ע"י אנרגיה פוסילית. לדעתנו ההבדל נובע מכך שישראל נשענת על האנרגיה הפוסילית, במיוחד עקב גילוי מצברי הגז הטבעי בשטחה, בעוד גרמניה מצמצמת את האנרגיה הגרעינית שלה עקב אסון צ'רנוביל, דבר אשר הוביל לצמצום המקורות הפוסיליים לייצור אנרגיה ועודד את פיתוח האנרגיה המתחדשת, וטורקיה, אשר עקב מיקומה על ציר מסחר ראשי נשענה לאורך שנים על יבוא דלקים פוסיליים, מעוניינת להפחית את עלות יבוא הדלקים הפוסיליים, אשר עולים לתקציב הציבורי הון רב. גורם נוסף אשר מונע את פיתוח שוק האנרגיה הסולארית בארץ לדעתנו הוא ההתמודדות עם הביקוש הגובר לאנרגיה. בהשוואה לישראל, הצפי לשנת 2030 בגרמניה הוא כי 47% מייצור החשמל יהיה מאנרגיה מתחדשת, לעומת 17% בישראל. המדיניות בישראל אינה לפתח את שוק האנרגיה על מנת לספק את הביקוש האנרגטי בארץ, אלא בעיקר להפחית את צריכתו. כך לפי החלטה 542 משנת 2015, אשר בה קבעה הממשלה כי בד בבד עם יעד של 17% מייצור החשמל המופק באמצעות אנרגיית רוח וסולארית, יהיה יעד נוסף  של צמצום 17% בצריכת החשמל, ע"י צמצום התחבורה הפרטית בשיעור של 20%. מדינת ישראל בהשוואה למדינות אירופה וארצות הברית אינה משקיעה די בפיתוח האנרגיה הסולארית, מה שמוביל לפיתוח מועט ומואט.

אולם, בסוף 2015 השתתפה ישראל בוועידת פריז, אשר כחלק מההסכם בו התחייבו המדינות המשתתפות להפחית את פליטת גזי החממה על מנת לצמצם את שינוי האקלים העולמי, ולבצע פיתוח של אנרגיה חלופית וסיוע פיננסי וטכנולוגי למדינות מתפתחות על מנת לעמוד ביעד זה , זאת לפי נתוני האתר להגנת הסביבה. הסכם זה מחייב את ישראל להתייעל אנרגטית, ומציע הזדמנות כלכלית הגלומה בפיתוח טכנולוגי בתחום האנרגיות המתחדשות ובתחום האנרגיה הסולארית בפרט. מכיוון שחברות החלו להיכנס לתחום זה רק לאחר פרסום דו"ח ועידת קיוטו ב2005, הוא עדיין בפיתוח ובעל פוטנציאל פיננסי. יתכן כי עקב ועידה זו יובלו שינויים עתידיים בעניין פיתוח האנרגיות המתחדשות בישראל, ובכלל זה האנרגיה הסולארית, לה פוטנציאל גדול בישראל ובעולם.